עדכון לקוחות: חידושים מהותיים בדיני עבודה – עוה"ד טל עינת-בן אריה, חיה שפיגל, רועי הראל, שירן מזרחי וילבך, שותפים

לקוחות וחברים יקרים שלום רב,

אנו מתכבדים להביא בפניכם סקירה של מספר עדכונים חשובים מהעת האחרונה בתחום דיני העבודה, לרבות עדכונים על רקע מלחמת חרבות ברזל, כמפורט להלן.

עדכון שכר המינימום החל מיום 1.4.2024:

החל מיום 1.4.2024, התעדכן שכר המינימום החודשי במשק, והוא עומד על 5,880.02 ₪ (במקום 5,571.75 ₪). בהתאם, עומד שכר המינימום השעתי על 32.30 ₪ (במקום 30.61 ₪).

יש לשים לב להשלכה הישירה של עדכון שכר המינימום כאמור על הסכמי התקשרות עם קבלני שירותים/כח אדם, ובמידת הצורך לעדכן את הסכמי ההתקשרות על מנת לעמוד בדרישות הדין ולהימנע ממצב של "חוזה הפסד". אנו עומדים לרשותכם לסיוע ככל שיידרש.

נכנסו לתוקף תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה (רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה וערך שעת עבודה לעובד קבלן), התשפ"ג-2023 (להלן בסעיף זה: "התקנות"):

1. 1. החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן בסעיף זה: "החוק") קובע, בין היתר, הוראות בדבר התקשרות של מזמין שירות עם קבלני שירותים בתחומי השמירה, הניקיון וההסעדה. אי עמידה בהוראות החוק עלולה ליצור למזמין השירות חשיפה משפטית במישור האזרחי, המנהלי והפלילי.
   2. ביום 1.1.2024 נכנסו לתוקפן התקנות, אשר קובעות את רכיבי השכר המרכיבים את ערך שעת עבודה של עובד קבלן בשירותים האמורים ואת אופן חישוב ערך השעה.
   3. בכלל האמור מתייחסות התקנות לרכיבים תלויי "אירוע מזכה" (אירוע שבעקבותיו זכאי העובד לתשלום רכיב שכר, כגון מחלה המזכה בדמי מחלה), וקבועות בהן הוראות בדבר חישוב רכיבים לפי ותק והיקף משרה, וכן בדבר חובת התחשבנות בין מזמין השירות לקבלן במהלך תקופת ההתקשרות.
   4. ערך שעת עבודה לפי התקנות משקף עלות שכר מינימלית מחייבת של כל עובד קבלן, ומהווה אמת מידה לבחינת עמידתו של מזמין שירות בחובותיו מכח החוק.
   5. התקנות חלות על התקשרויות שנערכו לראשונה ביום 1.1.2024 או לאחריו. ואולם, התקנות יחולו גם על התקשרות שנערכה לפני יום 1.1.2024, וזאת ממועד חידוש ההתקשרות או הארכתה (אם חל ביום 1.1.2024 או לאחריו) או החל מיום 1.1.2025, לפי המוקדם מביניהם.

חוק הקפאה והפחתה של דמי הבראה בשנת 2024 לשם תקצוב הטבות לחיילי מילואים, התשפ"ד-2024 (להלן בסעיף זה: "החוק"):

החוק פורסם ברשומות ביום 18.3.2024, על רקע מלחמת חרבות ברזל והשלכותיה על המשק, לטובת העברת סכומים ממעסיקים לאוצר המדינה לשם מימון הטבות לחיילי מילואים. נכון להיום, החוק מתייחס לתשלום דמי הבראה בגין 2024 בלבד.

תמצית עיקרי החוק:

1. הקפאת מחיר יום הבראה לעובד – על אף כל הסכם קיבוצי, אישי או נוהג, מחיר יום הבראה שלפיו יחושבו דמי ההבראה לעובד לשנת 2024, יהיה זהה למחיר יום הבראה שלפיו חושבו דמי ההבראה לאותו עובד בשנת 2023.
2. הפחתת דמי הבראה לעובד – המעסיק יפחית סכום בשווי מחיר יום הבראה אחד מדמי ההבראה המשולמים בשנת 2024 לעובד המועסק במשרה מלאה.
3. בחוק הוראות פרטניות ונוסחאות מותאמות למקרים ספציפיים ובכלל זה חישוב מחיר יום הבראה (שיופחת) לגבי עובד המועסק במשרה חלקית ו/או בחלק מהתקופה בעדה משולמים דמי הבראה ועוד.
4. תשלומים מסוימים, שפורטו בחוק, לא יושפעו מהפחתת דמי ההבראה בשנת 2024, כאמור לעיל, ויחושבו כאילו לא הופחתו דמי ההבראה (למשל, תשלומים לקופת גמל לקצבה בגין דמי הבראה לפי צו ההרחבה לפנסיה מקיפה בתעשייה).
5. המעסיק נדרש לשלם לפקיד השומה את "סכום ההשתתפות", המוגדר ככולל את מחיר יום ההבראה החל לגבי העובד, את "תשלומי החובה" שעל מעסיק לשלם בשל תשלום מחיר יום הבראה לגבי העובד (תשלומי ביטוח לאומי, מע"מ וכן תשלומים לקרן השתלמות ככל שישנה), ואת הסכום שנחסך למעסיק, ככל שנחסך, בשל ביטול חובה לעדכן מחיר יום הבראה עקב הקפאתו כאמור.
6. הוראות החוק יחולו גם על נושאי משרה במעסיק, אף אם לא מתקיימים עמם יחסי עבודה. לעניין נושאי משרה שלא משולמים להם בשנת 2024 דמי הבראה, יופחת משכרם בחודש יולי 2024 סכום בשווי מחיר יום הבראה במגזר הציבורי בשנת 2024, וכן יועבר לפקיד השומה "סכום ההשתתפות" על בסיס זה.
7. במגזר הציבורי – אין בהוראות החוק כדי לגרוע מתוקפו של ההסכם הקיבוצי שנערך עם ההסתדרות ביום 23 בינואר 2024, לעניין הפחתה של מחיר יום הבראה. הוראות ההסכם הקיבוצי האמור בעניין זה יחולו במקום הוראות החוק בדבר הפחתת דמי הבראה, לגבי עובד שעליו ההסכם חל, למעט עובד בהפחתה חלקית, כהגדרתו בחוק.

צווי הרחבה בעניין תשלום שכר בשל נזק מלחמה ונזק עקיף (חרבות ברזל):

ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 11.1.2024 בין נשיאות המגזר העסקי להסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין תשלום שכר לעובדים שנעדרו מעבודתם עקב מלחמת חרבות ברזל בתקופה שמיום 7.10.2023 ועד ליום 31.10.2023.

בצו הרחבה מיום 17.3.2024 הורחבו הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום 22.2.2024 אשר האריכו את תקופת הזכאות לתשלום שכר בימי היעדרות כאמור, כך שזו תהיה מיום 7.10.2023 ועד ליום 31.12.2023 (להלן: "תקופת הזכאות").

ההוראות המורחבות חלות על כל העובדים והמעסיקים שאינם בתחולת ההסכם הקיבוצי במגזר הציבורי מיום 27.12.2023 בדבר פיצוי לעובדים בשל מלחמת חרבות ברזל.

להלן תמצית עיקרי ההוראות:

1. עובד יהיה זכאי לתשלום שכר ותנאים סוציאליים, כמפורט בצו, בשל היעדרות עקב המצב הבטחוני בתקופת הזכאות או חלקה, בהתקיים אחד התנאים המפורטים להלן:
   • העובד מתגורר בישוב אשר פונה לפי החלטות ממשלה ונעדר מעבודתו כאמור;
   • העובד מועסק במוסד חינוך באזור מיוחד (כהגדרתו בצו) ונעדר מעבודתו עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך לפי הנחיות פיקוד העורף.
   • העובד נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14/תלמיד עם צרכים מיוחדים), הנמצא עמו, עקב הוראה בדבר סגירת מוסד חינוך שבו לומד או שוהה ילדו או עקב הוראה בדבר סגירת מוסדות חינוך במקום מגוריו, המצוי באזור מיוחד, אף אם המוסד לא היה פעיל בתקופת הזכאות ובתנאי שבמועד היעדרותו של העובד מתקיימים לגביו שני תנאים מצטברים אלה: מוסד החינוך שנסגר נמצא באזור המיוחד; והעובד הצהיר בכתב כי הילד נמצא בחזקתו הבלעדית או שבן/בת זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו/ עיסוקו לצורך השגחה על הילד.
     הוראות פסקה זו לא יחולו אם קיימת במקום העבודה של העובד או של בן/בת זוגו מסגרת נאותה להשגחה על הילד.
   • העובד נעדר מעבודתו בהתאם להוראה בדבר איסור התקהלות באזור המיוחד;
   • העובד הוא אדם עם מוגבלות או קרוב של אדם עם מוגבלות, ונאלץ להיעדר משום שהמוגבלות אינה מאפשרת לפעול לפי הנחיות פיקוד העורף, ומתקיימים לגביו התנאים הקבועים בצו ההרחבה.
2. עובד לא יהא זכאי לתשלום לפי הצו בגין היעדרות מחמת מחלה, תאונה, חופשה ומילואים, ובגין היעדרות בשבת ובחג וביום שישי – למעט מי שעובד באופן רגיל בימים אלה.
3. על אף האמור, עובד שנוכו ממאזנו ימי חופשה שנתית בגין היעדרותו כאמור בתקופת הזכאות, ושולמו לו דמי חופשה בעד ההיעדרות, יהוו דמי החופשה את תמורת ימי ההיעדרות, וימי החופשה שנוכו כאמור יושבו ויעמדו לזכותו.
4. עובד שעבד מרחוק וקיבל ממעסיקו את שכרו לא יהיה זכאי לתשלום שכר לפי הצו, ובכל מקרה, לא יהיה כפל זכאות בגין תקופת הזכאות.
5. השכר שישולם לעובד יהיה השכר הרגיל ברוטו ללא תוספות אך כולל הפרשות סוציאליות ולא יעלה על סך של 1,510 ₪ ליום.
6. עובד ששולמו לו תשלומים על פי החלטת המעסיק בגין היעדרות המזכה בתשלום לפי הצו, יבואו התשלומים האמורים על חשבון הזכאות, ולא יהיה כפל תשלום.
7. הוראות נוספות מתייחסות לעובד אשר לא עבד בחלק מיום העבודה בתקופת הזכאות; לעובד המועסק במשרה חלקית; וכן לעובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, אשר עשוי להיות זכאי לתשלום בכפוף לתנאים המפורטים בצו.
8. חובת המעסיק לשלם לעובדיו שכר בהתאם לצו ההרחבה אינה תלויה בהגשת תביעה על ידי המעסיק לפיצוי מהמדינה בגין שכר ששולם לעובדים או ירידה במחזור, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים שהותקנו בקשר עם מלחמת חרבות ברזל.

צו הרחבה בעניין משרתי המילואים ובני זוגם וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים (חרבות ברזל):

ביום 6.3.2024 פורסם צו הרחבה אשר הרחיב את הוראות ההסכם הקיבוצי שנחתם ביום 4.2.2024 בין נשיאות המגזר העסקי להסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין תוספת ימי היעדרות בתשלום מעבר לקיים בדין לבני ובנות זוג של המשרתים במילואים, הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרתי המילואים בתקופת ההסכם, וצבירת חופשה שנתית לעובדים מסוימים. הצו האמור תוקן בצו הרחבה מיום 14.3.2024 להסכם קיבוצי מתקן.

ההוראות המורחבות חלות על כל העובדים והמעסיקים למעט אלה שעליהם חלות הוראות הסכם קיבוצי במגזר הציבורי בעניינים שבהם עוסק הצו.

בקצרה נזכיר, כי בהתאם לחוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, לא ניתן לפטר עובד בתקופת היותו בשירות מילואים אלא בהיתר של ועדת התעסוקה במשרד הביטחון, אשר יינתן בתנאים הקבועים בחוק, ולעניין שירות מילואים העולה על יומיים רצופים חל איסור פיטורים ללא היתר כאמור גם בתקופה של 30 ימים לאחר תום שירות המילואים (להלן: "התקופה המוגנת בחוק").

להלן תמצית עיקרי ההוראות המורחבות:

1. הוראות הצו חלות מיום 7.10.2023 ועד ליום 31.12.2024 (להלן: "תקופת הצו").
2. הרחבת התקופה המוגנת מפני פיטורים למשרתי מילואים: מעסיק של עובד שנעדר בשל שירות מילואים במשך 60 ימים או יותר במהלך תקופת הצו, לא יפטרו גם בתקופה של 30 ימים שלאחר התקופה המוגנת בחוק (להלן: "התקופה המוגנת בצו"), אלא אם מתקיימים טעמים מיוחדים ואם הפיטורים אינם בשל שירות המילואים.
3. מעסיק המבקש לפטר עובד כאמור בתקופה המוגנת בצו, יפנה לוועדת הפיקוח שמונתה לעניין זה לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, אשר תכריע בחילוקי דעות, במידה ומתעוררים, בין המעסיק לעובד בקשר לפיטורים ואם בוצעו כנדרש.
4. הפיטורים לא ייכנסו לתוקף עד להכרעתה של ועדת הפיקוח בחילוקי הדעות או עד להודעתה כי נוכחה כי אין חילוקי דעות בין העובד למעסיק, לפי העניין.
5. נבהיר, כי לגבי פיטורים במהלך התקופה המוגנת בחוק יש לפנות לוועדת התעסוקה במשרד הביטחון, בהתאם להסדר הקיים בחוק, ולא לוועדת הפיקוח.
6. ימי היעדרות בתשלום לבני זוג של משרתי מילואים: בתקופת הצו זכאי בן/בת זוג של משרת מילואים העונה על אחת מההגדרות שלהלן, לימי היעדרות בתשלום מעבר לדין, כמפורט בהמשך (להלן: "ימי היעדרות"):
   • בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד אחד לפחות מתחת לגיל 14;
   • בן זוג של משרת במילואים שלהם ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה;
   • בן זוג של משרת במילואים שבהשגחתם או בטיפולם הבלעדי, קרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בסעיף 5 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "חוק שוויון זכויות");
   • בן זוג של משרת במילואים שלו או לבן זוגו הורה חולה כהגדרתו בחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת הורה), התשנ"ד-1993 (להלן: "חוק מחלת הורה").
7. מספר ימי ההיעדרות נקבע בהתאם למשך שירות המילואים, כמפורט להלן:
   
8. בן הזוג רשאי לנצל את ימי ההיעדרות בתקופת הצו באחת או יותר מהנסיבות הבאות:
   • מחלת ילד עד גיל 14 או מחלת ילד עד גיל 18 שחולה במחלה ממארת או מטופל בדיאליזה (תוך הצגת אישורים רפואיים);
   • טיפול או השגחה בלעדי בקרוב שהוא אדם עם מוגבלות כהגדרתו בחוק שוויון זכויות או טיפול בהורה חולה כהגדרתו בחוק מחלת הורה (תוך הצגת אישורים רפואיים);
   • הארכת תקופת הלידה וההורות;
   • השגחה וטיפול בילד – תוך התחשבות בצרכי העבודה ככל הניתן;
   • היעדרות הנדרשת עקב יציאת בן הזוג לשירות המילואים הפעיל, לצורך סידורים הכרחיים לניהול ותחזוקת משק הבית, שניתן לבצעם רק בשעות העבודה – תוך התחשבות בצרכי העבודה ככל הניתן;
   • היעדרויות אחרות – בתיאום עם המעסיק.
9. ימי ההיעדרות ניתנים למימוש, לרבות חלקית, כשעות היעדרות, אולם רק בעת שירות מילואים פעיל של בן הזוג.
10. הזכות לימי היעדרות אינה נצברת מעבר לתום תקופת הצו ואינה ניתנת לפדיון.
11. ערך יום היעדרות הינו כשכר בחופשה (לרבות ימי מחלה).
12. צבירת חופשה שנתית: עובד רשאי לצבור את יתרת ימי החופשה השנתית העומדת לרשותו גם ללא הסכמת המעסיק ולצרפה לחופשה שתינתן בשתי שנות העבודה הבאות, אם במהלך תקופת הצו התקיימה אחת או יותר מהנסיבות המפורטות בצו, ובין היתר אם המעסיק לא נתן לעובד חופשה; אם העובד נעדר בשל שירות מילואים לפחות 5 ימים רצופים; אם העובד פונה ממקום מגוריו על רקע המלחמה, ועוד.

חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון מס' 5 והוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד-2023:

1. ביום 28.11.2023 פורסם תיקון מס' 5 והוראת שעה לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק הגנה על עובדים").
2. כתיקון של קבע, הוחל איסור הפיטורים הקיים בחוק הגנה על עובדים לגבי עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו עקב סגירת מוסד חינוך, גם על הורי אומנה.
3. בהוראת השעה, שתוקפה הוארך, נכון להיום, עד יום 1.7.2024, נקבעה הגנה מפיטורים לקבוצות עובדים מסוימות נוסף על ההגנות החלות בחוק הגנה על עובדים. בכלל זה, מעסיק לא יפטר עובד בשל היעדרות מעבודה או אי-ביצוע עבודה בתקופת הוראת השעה מחמת התקיימות אחד מאלה בעובד:

• • הוא התפנה ממקום מגוריו שנמצא ביישוב המנוי בתוספת לחוק הגנה על עובדים.
  • הוא הורה או בן זוג של מי שנקבע על פי דין שהוא חטוף או נעדר, או שהוא בן משפחה אחר (כמוגדר בהוראת השעה) של חטוף או נעדר והגיש הצהרה כי נמנע ממנו להתייצב לעבודתו או לבצעה בשל כך.
  • הוא חטוף או נעדר.
  • הוא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על ילדו הנמצא עימו, עקב שירותו של בן הזוג של העובד או הורהו האחר של ילדו כחייל לרבות במילואים/ עובד בשירות עבודה בשעת חירום/ שוטר/ סוהר/ עובד שירותי הביטחון/ חבר ארגון עזר/ עובד בגוף הצלה, הכל כמפורט בחוק הגנה על עובדים.

חובת מעסיק של עובד חטוף או נעדר להמשיך בביצוע תשלומים לקופת גמל לקצבה:

במסגרת תיקון עקיף של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, נקבעה חובת מעסיקו של עובד חטוף או נעדר לבצע תשלומים שהמעסיק בלבד או המעסיק והעובד נהגו לשלם לקופת גמל לקצבה (לרבות תשלומי העובד), בעד התקופה שבה העובד חטוף או נעדר, לשם הבטחת זכויות העובד בקופת הגמל לקצבה, וכן הוסדר השיפוי שיינתן למעסיק בגין כך.

היתר כללי בדבר הפסקות (חרבות ברזל) (הוראת שעה):

1. ביום 20.2.2024 פורסם היתר כללי בדבר הפסקות (חרבות ברזל) (הוראת שעה) לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, אשר תוקפו, נכון להיום, עד 1.7.2024. ההיתר נועד לאפשר גמישות בביצוע שעות העבודה עקב אילוצים הנובעים ממצב החירום.
2. ההיתר קובע כי לבקשת עובדים המנויים בסעיף 6.3 לעיל (למעט חטוף או נעדר) ובהסכמת המעסיק, ניתן לקבוע הפסקה העולה על 3 שעות ביום עבודה מבלי לקטוע את רצף יום העבודה ובלי לגרוע מהפסקה של 8 שעות בין יום עבודה אחד למשנהו.
3. במקביל, הגיע לקיצו תוקף ההיתר להעסקה בשעות נוספות שניתן ביום 10.10.2023.

+++++++++++++++++++

בהזדמנות זו נאחל לכולכם חג חירות שמח, בתקווה לשחרור כל החטופים במהרה ולימים טובים ושקטים.

****

המידע הכלול באיגרת זו הוא כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף לעיון בהוראות הדין ולייעוץ משפטי קונקרטי.